זכיתי לסיים עוד יצירה דלה,
הרהורי לבי פרושים להם על דף הנייר.
לבי כבר אינו ברשותי,
לבי הוא נחלת הכלל.
הדבר אינו קל בכלל -
לא לעצור בעד עצמי,
לא לומר: עד כאן!
אבל הדבר נצרך...
האמיתיות נדרשת ממני,
ולצנזורה עצמית אין מקום.
חסרון השלמות שבי
מוכרח להתגלות.
ומה התועלת?
הרי היא פשוטה.
החיוך שעולה על פני הקורא
כשנהנה משום מה מאיזו יצירה.
תגובות