את לומדת אותי.
שיר
ועוד אחד
לא מפחדת
שורה אחר שורה
הבעות פנייך
איך נראות?
הצוחקת? בוהה או חוששת?
הסיכון בלהיות עצמך....
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה דנדן.. [ליצירה]
- [ליצירה] מי לא היה שם.... אבל זה שווה את זה. ביטאת מדוייקות את רחשי לבם של רבים מאיתנו... הסכנה שבחשיפה, הריגוש הזה נוכח אותו סיכון, אותה ציפיה... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה :) "הסיכון בלהיות עצמך" כמה מוכר... הפחד זה שאצל אנשים, מפחדים מהצל של עצמם, או שהם מפחדים מה יאמרו עליהם בסביבה... זה לפחות מה שהשיר העביר לי, שרק היא לא פוחדת!. [ליצירה]
- [ליצירה] "הצוחקת? בוהה או חוששת?" תלוי. [ליצירה]
- [ליצירה] יש משהו כל כך בהיר בכתיבה שלך כובש [ליצירה]
- [ליצירה] אם כך את נמצאת במקום אמממ (ולא אוסיף) [ליצירה]
- [ליצירה] כן. כך מרגיש [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מסר. אני כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] מסר עקר. אני מבין מה שאתה אומר אבל לא זאת הייתה כוונתי. הרי, אתה השתמשת בדימוי של שנת לימודים כתיאור הרגשתך. "חדרים" ו"פרוזרורים", יש בלב. מכאן ההשאלה. נכון? אם כך- זה נכון וידוע ששנת לימודים אקדמית נפתחת באוקטובר אבל זה לא משליך על מצבך שלך (על המצב האמיתי שבו אתה שרוי ומשתמש באקדמיה רק כמטאפורה). מבין? לכן, הסיום הזה לא מספק ולא מספיק (לעניותי). [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, אם זה מה שישתיק אותך... [ליצירה]
- [ליצירה] מיקה: "צמא" ולא צמה [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר או כיוון חשיבה? זה די ברור לא? אנחנו וכל הישויות שלנו. כל כך שונים אך מחוברים. 4 בגוף אחד, אחד שמתפצל לשלושה, זה אני זה הוא זו היא זו אני. מה יכול להיות יותר ברור מזה? [ליצירה]
- [ליצירה] נזכר שוב. שי. [ליצירה]
- [ליצירה] סנקסיו! [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניח שהילד מודה לך ומרגיש קרוב. [ליצירה]
תגובות