שקט עכשיו.
יושבת בדומיה.
לא מסוגלת להפסיק הדמעות.
ואף המילים, הן שביטאו את הכל.
נאלמות מול הכל. כאילו לא היו.
עכשיו הכל ידוע לה.
עכשיו, סילחו לה.
כי ידעה על אותו הגורל,
ושפתיה חיוכו הסודות.
אל תבכו עליה. אין על מה.
הרשעות, נועדה לחפות על הכאב אחר כך,
אמרו כי ידעתם.
זיכרונות ספרייה עולים עכשיו.
כה קרוב כה מוחשי, יתכן והלכה?
אין הסבר להיילי.
היילי. היילי. היילי.
כך בקלות פרשה כנף.
זיכרונות-
עשן מיתמר שני אנשים כתבות בעיתונים
סודות משותפים מבטים מוצלבים פרח וקוץ.
אור.שבועה.כה מר. כה טוב. רק אור.
עוד רגע.של זיכרונות.
עוד רגע בטרם תלך. ללא פחד רק ציפייה לקראת העתיד.
פתאום כל כך מוזר, יפה, אפילו מצחיק.
עת רק יעלו הסודות אל הדפים בדרכם הארוכה מתישה ומיגעת.
את המילים. עת המילים.
היו להיילי עיניים ירוקות.
היו.
עיפרון ירוק היה להיילי.
פרשה הציפור כנף.
הן ידעה על אותו הגורל.
שוק לה בחן עדנותך.ונסלח.
שירי לה את מזמור החיים ונסלח.
קומי מתחיית המתים, כבי הנרות, ונסלח.
היו להיילי עיניים ירוקות.
