"וישלח דוד
מלאכים אל איש בשת בן שאול לאמר תנה את
אשתי את מיכל אשר ארשתי במאה עורלות
פלישתים, וישלח איש בשת ויקחה מעם איש
מעם פלטיאל בן ליש, וילך איתה אישה הלוך
ובכה אחריה עד בחורים"
(שמואל ב – ג/ יד - טז)
חושים רדומים
מתערבלים
אני רוצה אותך
בלילה קר ואפל
הרוח תשרוק
גשם זלעפות כמטח ירד
יקפא בין שמיים לארץ
יהפוך לפתיתי נוצה
שיערמו להררי חומות
יקיפו את ביתנו
ונכלא בו
עד סוף לילותינו
הולכת אני הלוך ובכה
עד סוף לילותיי
מציאות ההכנה שבאה לקבל הצורה
כוח מושך, קובל, מבקש-
לזכות בחלק המגיע לו
ואינני יכולה לו.
כמו פלטי? ללכת עד בחורים?
שנעשה בשרו ראשי לפתות
נעץ חרב במיטה בינו לבינה
ונמנע מבת שאול האהובה
נעשה לה כאישה
לגילויי חיבה ודאגה
