אֵיך אֶבְחָר לִי דֵּרֶך חֲדָשָׁה?

טבִיעוֹת הָרְגָשׁוֹת עַל כֹּל מִרְצֶפֶת

וְהַקָּרָה

הִיא מְחַמֶּמֶת אֶת לִבִּי כַּזִכָּרוֹן

וְרִקּוּדֵי הַתִּמְהוֹנִים מְדַגְדְגִים

אֶת לִבִּי הַדּוֹאֵב

כְּחִיּוּכָהּ שֶׁל מִי

שֶׁלֹא הָיְתָה אַהֲבָתִי

בְּסוֹף דָּבָר

 

אֲפִילוּ תְּפִלּוֹת לְעָתִיד

הֵן זִכְרוֹנוֹת מִן הֶעָבָר . . .