אני עוברת

בנוף-

של שטחים ושבילים

ושמים –

חולפת במרחבי

בריאת העולם כולה.

מירושלים לגבעה,

ומהגבעה לירושלים,

ואני- גופי, ואני- רוחי,

אני עולה.

כבריאת העולם להרגשה

אין סוף

אך יש לה

התחלה.

ובעבר עברתי

בבקעת הירדן

בשטחים של שממה

שגבול –

מטיל סגור ואימה

סוגר

חוצה שטח-

וחוצה את הלב...

המראה כה כבול!

ליפי הנוף שעכשיו בדרכי

אין גבול...