יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] השיר הוא יפה (-:), אבל איני מתחבר לתוכנו. הַרְגָשָתִּי, בעת שאני כותב (שיר, מונולוג, דעה או הספד), היד רושמת את מה שמתחולל בלב הרוטט, וכשזה קורה לי אני מברך את היד שעושה את שליחותה בנאמנות. [ליצירה]
- [ליצירה] מה עוד אפשר להגיד על השיר הזה מלבד שהוא מקסים, ואמיתי, ובעיקר לא מתהדר ביומרות אופנתיות מפוצצות, שיר יפה כמו ששיר צריך להיות. לפרוט על הנימים שבתוך בתוך הלב. תני לנו עוד :) [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה, אני מצטער אם לא הובנתי כראוי. לא התכוונתי לפסק זמן. הכוונה לאותו דבר שכתבתי לך גם בהודעה אישית: יש רגע שבו אתה אומר: את מה שאני אכתוב עכשיו זה תוצאה של התבוננות פנימה של כל מה שרכשתי מהעבר אבל התחלה חדשה, יותר מגובשת. וההגדרה של "צמיחה מתוך התכנסות" היא הקולעת ביותר. אז מי שעובר את התהליך הזה יודע שלא צריך פסק זמן, צריך לחוש שעושים את הצעד הזה וזה מה ששמעתי בשיר הזה. בעיניי זה נ ה ד ר. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] שלום שי, אני רואה שגם אתה יצאת נשכר מהפגישה שלנו. אין ספק שהשיר טוב לאין-שעור מהגרסה הגלמית. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] אני בהחלט מסכים שיש הבדל בין השירים וגם בין הסיטואציות. אני גם מניח שאפשר יהיה לתפוס אותי בבורותי, הרי איננו אמורים לקרוא את כל השירים שנכתבו אי פעם. בעיניי לכתוב שיר על אותו רעיון במטאפורות שונות הוא לגיטימי בהחלט. בשני השירים "שם המשחק" הוא נתק וניכור בין אנשים קרובים. אגב להשוות אותך לז'אק פרוור זו מחמאה. ממליץ על שיריו יורם [ליצירה]
- [ליצירה] מצאה חן בעיניי האמירה שבשיר הזה. יש כאן תפילה עם מסר חשוב. כל אחד יכול לשייך "אותו" למי שקרוב אליו. מה שלא ברור לי למי א ת ה מפנה את התפילה הזאת. (זו לא ביקורת. זו שאלה שתשובה עליה צריכה לתת את הממד שחסר בו כדי שיהיה שיר מושלם). [ליצירה]
- [ליצירה] פוצקית , אני חשבתי קצת אחרת: מה דעתך למשל על: "אור בקצה המנהרה" או אולי: "מגדלור בקצה המנהרה", זה הדימוי שעלה לי בראש מהתמונה הזו. בכל מקרה אהבתי אותה. תודה ליוצר/ת [ליצירה]
- [ליצירה] הרהורים יצירה מעולה וכל הכבוד לך. אולפ לצערי איני יכול להימנע מלהרהר בהמשך הנוגה של מהלך הדברים ועל כך סליחתי מראש יורם "ויקום מלך חדש אשר לא ידע את יוסף ושוב עוד עלה נושר כי ככה העולם סובב והסנה בוער ואינו עוכל ורק אלוהים להושיענו יוכל ושוב סובב וחוזר הגלגל ואין מפלט מידו של הגורל ודור הולך ודור בא וגם הוא כיוסף נשבה..." [ליצירה]
- [ליצירה] אני קורא את שירך שוב ושוב, ואמשיך לקרוא אותו גם בימים הבאים. כמה כאב ועגמת נפש אפשר למהול בדברי שירה של חמש דקות שנמשכות לנצח. השיר הזה עולה על גדותיו. כמו חלב שגלש ודפנות הסיר נחרכו,וברגע מסוים צריך פשוט לכבות את האש. ***** [ליצירה]
- [ליצירה] אינני אוהב השמצות.... תמי, מנסיוני: אין צורך לשלוח את המכתב. תקראי אותו לעצמך שוב, תזכרי מה רצית לומר לו, ואחר-כך בשיחה פנים אל פנים (עם "חיבוק" חזק), תדברי על ליבו ותתני לו להרגיש, שאוהבים אותו. כפי שכתבת: "אני מתחננת! קח ממני את הכוחות שאתה צריך!" זה ביטוי לאהבה ולחיזוק. [ליצירה]
תגובות