בקריאה ראשונה – לא נראה לי, משאירה את המחשבות להעלות עובש בחשיכה. כשעולה מאיזה מקום 'הצחנה' מסדרת ומנקה – מגלה שבקריאה שניה – זה לא נורא, מדפדפת נחרצות לגמוע עוד חרוז הכתב לא קריא (סימן לדחף חפוז ) ובהבנה זה נראה – כי בקריאה שלישית זה אפילו ראוי למנגינה חרישית...