עומד מול התערוכה
מיוחדת מקורית
שנות חיים עוברים מול עיני
איזו תערוכה מסודרת
מאורגנת
מתוייקת
עובר
מביט היטב
מסדרונות ארוכים ארוכים
חדרים אלפים
קומות ובניינים
לבד
עובר לאיטי
אחד אחד
מביט
ומתבייש.
[ליצירה]
הי רדף,
אין לי בכלל שאלות! זה לא העניין, עצם ההתקרבות זה עצם העניין, לא שאלות- את השלב הזה אני מקווה שפחות או יותר כבר עברתי...מה שחסר לי, זה ההרגשה,התחושה שד' פה איתי, עוזר לי, אוהב אותי,תומך..ועוד דבר שחסר,זה שאני מרגישה שאני,ע"י המעשים שלי,(או עצם זה שאני לא עושה כלום כדי להתקרב)-רחוקה מד'- שאני לא יודעת\מרגישה שהוא רוצה אותי בכלל בגלל זה. אם בכלל אני ראויה.
יש מבין?
עטרת
[ליצירה]
נחמד.רעיון ממש נחמד.
אין לי זמן ליאורה להגיב לך כ"כ....סורי.
כי אני עכשיו בלחץץץץ המטורף של המבחנים.
נשתמע כבר..אולי מתשיהו בחופש.....בסיום כל הטירוף הזה...כל טוב
ותודה לך על הביקורת שלך
עטרת
[ליצירה]
אלוהים.
זה קשה כ"כ. אני כ"כ הייתי רוצה לבוא אליך ולתת לך חיבוק.
אין לי מה לומר. ונראה לי שלא שייך שיגידו משהו בכלל.
אין לי מה להציע לך. חוץ מהבנה.
למרות שאני לא מכירה אותך, אני חושבת שתשמחי לקבל.
קחי.
איתך,
עטרת
[ליצירה]
זו ממש יצירה יפה, אבל אני חייבת להגיד שאם אתה כותב 2- חושבים שזה שתיים לפנות בוקר-ככה לפחות הייתי בטוחה בהתחלה. סתם המלצה ממני הקטנה-כדאי פשוט להחליף ל-14 בצהריים...
שוב,באמת קטע יפה, והכי יפה-כמובן הסוף המהמם,
שרק אותה הוא צריך.
וואו.
ילדה
תגובות