כשהמדריך נותן לכל השבט
צ'ופר מגולגל עם סרט,
ועל הדף כתוב את שמך..
אתה פותח בהתלהבות את הצ'ופר;
"מגניב.. משהו אישי"
הערה או הארה.. מילה טובה..
אתה קורא את המשפט שכתוב בעט כחול
ומגלה..
שגם לשכן שלך כתוב את אותו הדבר!
באסה..
קטע ממש חמוד...
אבל עדיין אני חושבת שגם אם לחבר שלידי יש באותם מילים ממש צ'ופר עדיין זה לא סותר את ההשקעה שניתנת לכל אחד מהחניכים/החניכות עצם זה שזה כתוב בכחול בכתב יד לכל אחד ואחד,
מה זה אם לא יחס אישי?!
ומה לגבי הקנאה שיווצרו ע"י צ'ופרים שונים?...
חיים יפים ומאושרים.
אני לא מסכימה ,
דבר ראשו ן עצם זה שיש שם על כל צ'ופר זה ממש ממש נותן יחס אישי , אני גם מסכימה עם אמה , שאם לכל אחד יהיה משהו שונה זה ייצור קנאה ,
וגם אם אין שם על כל צ'ופר , עדיין מעריכים אותו הוא לא הולך לאיבוד..
ד.א - את מדריכה?
[ליצירה]
קטע ממש חמוד...
אבל עדיין אני חושבת שגם אם לחבר שלידי יש באותם מילים ממש צ'ופר עדיין זה לא סותר את ההשקעה שניתנת לכל אחד מהחניכים/החניכות עצם זה שזה כתוב בכחול בכתב יד לכל אחד ואחד,
מה זה אם לא יחס אישי?!
ומה לגבי הקנאה שיווצרו ע"י צ'ופרים שונים?...
חיים יפים ומאושרים.
[ליצירה]
אני לא מסכימה ,
דבר ראשו ן עצם זה שיש שם על כל צ'ופר זה ממש ממש נותן יחס אישי , אני גם מסכימה עם אמה , שאם לכל אחד יהיה משהו שונה זה ייצור קנאה ,
וגם אם אין שם על כל צ'ופר , עדיין מעריכים אותו הוא לא הולך לאיבוד..
ד.א - את מדריכה?
תגובות