למאמר המעודכן שלי, בבלוג תורה ומדע, אנא גלוש לבלוג תורה ומדע בכתובת:
http://toraumada.blogspot.co.il/2014/05/Naso-how-cart-carry-mishkan-boards.html

לפרשת נשא - שנה ב
משקל העגלות א. בפרשתנו אנו קוראים שביום חנוכת המשכן הביאו הנשיאים נדבה למשכן: "שש עגלות צָב ושני עשר בקר" (ז, ג). מהן "עגלות צב"? בתשובה לשאלה זו נחלקו הפרשנים: יש שפירשו ע"פ הפסוק בישעיה: "והביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה ל-ה' בסוסים ברכב ובצבים" (סו, כ), שהוא אחד ממיני הרכב שהיו מקובלים בזמן המקרא. ע"פ מדרש רבה (פרשה יב סימן יז) עגלות אלו היו מכוסות (וכן פירש רש"י), בדומה לבעל החיים הקרוי בימינו 'צב' שהוא הולך ועל גבו שריון, הדומה לכיפה, אוהל המכסה את גופו. רמב"ן מפרש שאלו עגלות גדולות ומלאות ["צב" מלשון גדול, כמו הנאמר בפרשתנו "בטנך צבא"=נפוחה (ה, כא)]. אב"ע מפרש ש-'צב' הוא מין ממיני השוורים. ב. נאמר בפרשתנו: "ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים. את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם. ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן" (ז, ו-ח). משה היה נותן לכל אחד לפי סוג עבודתו. לבני גרשון שעבודתם לא היתה קשה כל כך, שנשאו את היריעות ואת המכסה וקלעי החצר ומיתריו וכו'. אבל לבני מררי שמלאכתם היתה קשה, שהם נשאו את הקרשים והעמודים והאדנים, נתן להם ד' עגלות ושמונת בקר. לכל עגלה היה זוג בקר המושכים אותה. בני מררי בעיקר נשאו בארבע העגלות שקבלו את הקרשים. בכל עגלה נשאו 12 קרשים. אורך כל קרש: עשר אמות. עובי הקרש: אמה וחצי (שמות כו, ט"ז). רוחב הקרש: אמה (שבת צב ע"א). אם ניקח שאמה היא 48 ס"מ (שיטת הרא"ח נאה), חישוב פשוט יראה לנו שעל כל עגלה היה משא הקרשים במשקל של כ-10 טון! [אם לוקחים משקל סגולי של השיטה המלבינה - זיהויו של ר"י פליכס ל"עצי שיטים עומדים" - 0.52 סמ"ק, זהו המשקל הסגולי של העץ היבש. בעוד ששיטת הנגב (ע"פ זיהויים אחרים לשיטה) משקלה הסגולי הוא למעלה מ-0.8 סמ"ק; זה לפי השיטה שעובי הקרשים היה אחיד לכל אורכם. לפי הדעה שהיו "הולכים וכלים עד כאצבע" (שבת צח) משקלם היה כחצי מזה ]. כל שני שוורים היו צריכים לסחוב משא עצום זה!!! בפירוש "דעת זקנים מבעלי התוספות" מציינים שמשקל עץ השיטה חייב להיות נמוך, כדי שהשוורים יוכלו לסחוב את קרשי המשכן: "...והוא עץ קל מאד וחלק, ותדע שהוא קל, שהרי מ"ח קרשים ואדניהם צ"ו ועמודים ואדני החצר ו-ט' עמודי המשכן חמש של מסך ו-ד' של פרכת ויתדותם ואדניהם, כל זה מושכין שמונה בקר שנתנו לבני מררי, כמו שמפורש בפרשת נשא, ואע"פ שהקרשים גבהן עשר ורחבן אמה וחצי ועביין אמה, אלא שמע מינה כי עץ קל מאד ודומה לעץ שקורין מדר"א בלע"ז" (שמות כה, ה). בוודאי זה היה נס! וכמו שעל הארון נאמר שהארון נושא את נושאיו, כך על הקרשים יש לומר שהם סוחבים את סוחביהם (השוורים)...