אחרי ש
ייעלמו הקליפות
וישאר הגרעין
הקשה
הקטן
של האמת.
אחרי ש
ייגמרו המקלטים
וכבר לא יהיה לאן להימלט
רק אז
בכח הפחד
להפוך לאומץ
החזק
רק אז
נדע
שהתקדמנו עוד משבצת
במשחק.
באה מאהבה
-
אנה גומרת ברבע שעה יחסים שיכולים להספיק לשנה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי, כתמיד. אבל אני לא חושבת שהבנתי מספיק... [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי שלמה ארצי.. רק חסר ירח ורכבת... כשקראתי התנגן לי בראש "לב שבור לרסיסים". יפה [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה כל כך... [ליצירה]
- [ליצירה] אני כל כך שמחה להגיב ראשונה! אהבתי מאוד כלנה... [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- אהבתי!! שומעת את בכיו של הילד שמתחבא בחדר סגור בועט בכל כוחו בדלת וחושב בלב שאסור רוצה רק לחזור למציאות שידע עם אמא בגן, בשלווה כשיכל ללכת ולאחוז בידה רוצה להרגיש אהבה... ומגלה ילד שגדל והפך שלם ואיתן .. אולי דווקא בגלל אותו זיכרון קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] לזה ש.. כן, זה שלי... [ליצירה]
- [ליצירה] איך אני אוהבת את הכתיבה שלך!! [ליצירה]
- [ליצירה] תמיד זה ככה. הרבה יותר קל, לי לפחות, להיות ביקורתית עם עצמי על מה שיכולתי להיות ואינני, מאשר פעם אחת, לאהוב את עצמי על מה שאני. כאלה אנחנו. זה עדיין לא אומר שזה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] שחף! גם מי שלא שכח עדיין מפחד.. כשהחברות שלך נהרגות בפיגועים על ימין ועל שמאל- לא תפחדי? אבל פחד לחוד וזיכרון ואמונה לחוד. מותר לפחד. רק צריך להאמין.. [ליצירה]
