אחרי ש
ייעלמו הקליפות
וישאר הגרעין
הקשה
הקטן
של האמת.
אחרי ש
ייגמרו המקלטים
וכבר לא יהיה לאן להימלט
רק אז
בכח הפחד
להפוך לאומץ
החזק
רק אז
נדע
שהתקדמנו עוד משבצת
במשחק.
באה מאהבה
-
אנה גומרת ברבע שעה יחסים שיכולים להספיק לשנה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כלנה יקירתי- כתוב מדהים. אהבתי ביותר. ודרך אגב- התארסתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני יצאתי מדעתי. ואני לא מצליחה לחזור. למישהו יש עצה? אבל למרות הטירוף שלי, אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] שי- אהבתי!! שומעת את בכיו של הילד שמתחבא בחדר סגור בועט בכל כוחו בדלת וחושב בלב שאסור רוצה רק לחזור למציאות שידע עם אמא בגן, בשלווה כשיכל ללכת ולאחוז בידה רוצה להרגיש אהבה... ומגלה ילד שגדל והפך שלם ואיתן .. אולי דווקא בגלל אותו זיכרון קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] לאב השדכן, הנמצא מעבר להרים אולי אתה מוכן, להפנות אלי קצת מחזרים? שהרי על בתך היקרה יש קופצים מלוא היד ולי, כמה נורא, אין אפילו אחד כי תבין, כנראה שפה בארץ האבות לא צומחות להן האהבות ואולי נערי בכלל מסתתר לו בשלווה בפריז, בריסל, אמסטרדם, או ז'נבה? (אנא סלחו לי, על בעיות המשקל לרווקה בדיכאון, זהו עניין כלל לא קל) הנני בת ישראל טהורה וכשרה שמחפשת מישהו שנראה לא רע דתי , אבל פתוח עם ביטחון, אך לא נפוח רק לא קמצן!, כמו ביני"ש מצוי ובלי "ניו באלאנס"- רצוי! מה כבר ביקשתי? לא יותר מדי אנא עזור לי- זה כדאי שהרי כל העוזר את התואר "רווקה" להעלים מן השמיים אותו מתגמלים וגם סכום סמלי ביד, ינתן כמובן רק שיוקם כבר, הבית הנאמן הישמע לי, הקשב לאנחות, מי יודע? אולי ניפגש בשמחות?.... [ליצירה]
- [ליצירה] הי, חומד, אני יודעת שזה לא קל בכלל. אני מתארת לעצמי שאת רוצה, ומנסה, ומרגישה שזה גדול עלייך, שאת נבלעת. אני מנסה להבין מה עושה לך יותר רע, זמן הגלישה, או אופי הגלישה. אבל אולי הגלישה הזו היא כמו קשר חונק, עם מישהו שאתה אוהב, אבל שלא משאיר מרחב, ולפעימים בדברים האלה אולי כדאי להפסיק לגמרי לתקופה מסויימת, כדי לא להרגיש כבולה ותלותית בזה. כדי להתנקות. ואז לחזור. מודעת לעצמך, פחות נעלמת, פחות נכשלת. מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] תמיד זה ככה. הרבה יותר קל, לי לפחות, להיות ביקורתית עם עצמי על מה שיכולתי להיות ואינני, מאשר פעם אחת, לאהוב את עצמי על מה שאני. כאלה אנחנו. זה עדיין לא אומר שזה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה עד כאב. (זכויות יוצרים על המשפט לריקי גל..) איפה נעלמת לנו? התגעגענו... [ליצירה]
- [ליצירה] איך אני שמחה להיות הראשונה שמגיבה - מקסים!!! גם התוכן, שנגע בי מאוד, וגם המבנה ומשחקי המילים. [ליצירה]
- [ליצירה] אלמונית, הבעיה הגדולה בעיניי, היא במצבים שיש כביסה מלוכלכת, שלא תלויה בנו. במקרים כאלה אנחנו נחנקים עם הכתמים בלב, בגלל הבושה, ואולי אם היתה לגיטימציה לדבר על דברים, היינו מצליחים להיעזר בסביבה. אני לא חושבת שכולם צריכים לראות את הכתמים,אני בהחלט חושבת שאפשר לחשוף כתם, בעיני מי שיוכל לעזור לכבס אותו. [ליצירה]
