בין השמשות.
והשבת הגיעה.
השלווה , הרגע היפה ביותר בחיי.
השעה המבורכת מכולן.
נפשי בקשה עצמה למות , להדבק בטוהר , בחולשה הממכרת ,
הניחי כפך בידי , מלאת טוהר הכל.
בקרירות מלטפת פנים , בסתר לשון מעודד , אנו עוד פה , אנו עוד פה !
ואראך מתבוססת בדמי אני ואומר לך , בדמי מותי , בדמי מותי!!
