[ליצירה]
---
אתם לא מבינים אותי.
לא יכולתי לתת לזה להמשיך להיות חלק ממני, לא הרגשתי שלם. אהבתי את הכתיבה בזה כל-כך, זה לקח כוחות נפשיים רבים ממני - כוחות נפש רבים השקעתי במשהו שסותר את השקפת העולם שלי, השקפת העולם הנכונה, בתסריט, שלמרות שעבדתי עליו הרבה ולא התפשרתי על רמתו, ברמתו הערכית היה חסר-דת.
אז מחקתי, ניתקתי את עצמי מזה. ויש מדי-פעם בפנים הרהורי געגוע, לכתיבה, למחשבות בלילה על לאן מפלסים את הדמויות ובאיזה קצב העלילה תתקדם, ואיך ייגמר הפרק,
אבל אני שלם יותר, יותר אמיתי עם עצמי, יותר לא מתפשר
מבינים?
[ליצירה]
תגובות
הרב יובל שרלו טוען שתפילה לא מנוסחת ולא מקובעת עדיפה על התפילה המוכרת היום (אבל יש לו אבל)
יש לי בעיות עם כך שהתפילה מחולקת לפי נוסחים,
עם זה שקובעים לי מה להגיד,
ואיך להגיד ומתי לענות ואיך לבטא ואיפה לשבת ואיפה לעמוד ואם אמרתי ברוך או אמרתי אתה או אמרתי ה' אז מה מותר מה אסור ואם שכחתי
עד שהתפילה לא תשתנה, תמיד ימשיכו להילחם במכת הדיבורים בתפילה.
אפשר להתפלל תפילה קהילתית בלי להיות מחוייב לטקסט. לא דיברתי על הרע שבתפילה בקהילה.
תראי מה יוצא לאנשים בתפילה בגלל שהם קוראים. זה נורא.
רוב התפילה, אני קורא תהילים.
(וקראתי עת כל התגובות אבל זה לא נכנס אלי)