דברים גדולים, דברים קטנים,
שאלתי פעם, היש בינהם קשרים.
המציאות מורה,
מדריכה,
נכנסת למוחך
ואומרת: ועוד איך.
הכל
זה חלק מנתיבי הקשת.
מקדם לים ומשמאל לימין.
[ליצירה]
תודה רבה למי שהגיב בציבורי ובפרטי.
ארז - אני מכיר שירים שטוב לי יותר לפתוח איתם את השבת. (מזמם לעצמי את אזמר בשבחין)
אודיה - - אחח כמה הייתי רוצה לשחק יותר.
כלנית - - - באמת שאני משתדל לשכוח מה זה פוסטמודרניזם. אבל כל כך שמח שאהבת.
(תודה לאסופית שניקדה, פה ושם)
[ליצירה]
הקריאה הקשה של השיר (בשל השימוש הרב באותיות כמו ריש וקוף וגימל שמקשים על קריאה זורמת) מכריחה אותך לקרוא את זה לאט ולהקשיב לתוכן. הכתיבה, המאוד-חושנית כופה את ההתחברות לסיטואציה.
דוקא לסיום יש צליל מאוד נח ונעים. וכך גם תוכנו.
אהבתי.
[ליצירה]
הקול של האב נשמע מאוד אבהי ולמרות שהוא מלא בשפע של עצות ותכניות לבן יש לקול טון נעים של מישהו שיודע יותר אבל לא משוויץ בזה ולא כופה את דבריו.
הקול הזה מוצא חן בעיניי.
[ליצירה]
אמנם קטע קצר, אך הצלחת לתפוס אותי בפתיחה הסנטימנטלית, באזכור התיבה, שהעיסוק בה וסביבה תמיד עושה לי טוב, ובפניה האינטימית לגשם בסיום. טוב שכתבת את זה, חיכינו לקטע כזה כל כך
[ליצירה]
מצוין נהדר מה אני אגיד לך כבר הרבה זמן לא קראתי משהו שכתוב עלא כיפאק בדיוק כמו שאני אוהב לקרוא, אני אם הייתי רוצה לכתוב ככה לא הייתי מצליח לדבר על חצילים כל כך הרבה זמן ואצלך זה יוצא הכי טבעי שבעולם. ויחזקאל הזה מצא חן בעיני, שאלוהים ישמור אותו ושיהיה בריא. תודה.
[ליצירה]
היום למדתי שיש לזה שם "גוגלוואק" (מציאת ביטוי בגוגל שיש לו רק תוצאה אחת) ולבי ביקש לכתוב עוד ועוד שורות מלאי ביטויים גוגלוואקיים. ובכך להפעיל כח פיזי מתון על השירה שתגלה כמה סודות.
הנה לינק בנושא http://www.nrg.co.il/online/10/ART/856/465.html