אפשר לכתוב שיר בשורות קצרות- על יופי, על אהבה, על הערכה, על כעס, על קנאה. על נושאים חשובים ואפשר אם רוצים לכתוב בחרוזים מקפיצים שאותם מן העט משפריצים ישר אל הדף, כמו קלף שלא יודעים מה יבוא עכשיו ומה יהיה בסוף. ומוטב אולי שכך הוא, מפני שגם בחיים כמו באחו לא יודעים מה יצא מהמעשים והדיבורים שליבנו רוצה ומידינו ופינו, מן הכח אל הפועל יוצא. ואם נרצה שלכל חיינו יהיה טעם של קצ פת, או צורה של מירצ פת אז נכתוב בשורות קצרות בלי חרוזים. ונשלוט גם על כל שורה שלפני. אבל הכי חשוב להסתכל מעבר לסורגי הכלוב ולראות שבחוץ יש אנשים עם כובע מחוץ' שמתרגשים ומסתכלים ומתפעלים ממנו. וממה שהננו למרות שכך זה לא נראה לנו.