זה נפל עלינו כמו איזה כוכב נופל אתה מסתכל בפלא הזה כולך נדהם ומתרשם, רק שהכוכב ממשיך ליפול וליפול, עד שאתה מוצא את עצמך מתחת להריסות של כוכב אחד שנפל רחוק מדי. וככה זה היה, הם נעלמו כליל מן העולם. האמת שיכלת למצוא גופות שלהם פזורות פה ושם, מתבוססות בשלוליות של דיו, אך זה היה כבר ברור שאלה שרידים בודדים של תרבות ענק של כלי כתיבה שנעלמה כליל מן העולם. מעט פשוט ועד פרקר מעיפרון ועד מרקר. הם פשוט נעלמו. ומה יהיה עלינו אנשי העט העלובים? את הסכסוך הגדול עם מכונת הכתיבה המחשבית לא נוכל לפתור. והם, שולחים לעברנו מבטי בוז מרושעים כאומרים: אין לכם ברירה, על ארבע תזחלו אלנו, לפרוק מתוככם חכמה או זוהמה. לא שזה משנה הרי בשבילנו חסר משמעות הקשר בין אות לאות, בין מילה למילה. א -אמרנו לא נותר, נשיב מלחמה! ואכן קמו שמועות על מחשבים שהתפוצצו, נשרפו, או חטפו פתאום וירוס קטלני. אך אלו היו רק קבוצות קיצוניות של משוררים פאנטים. אך רובינו אנשי עט עלובים, רודפי שלום שונאי מלחמה שים שלם סוער בנו ולא ברור אם חכמה או זוהמה נושא הוא בין גליו. והגיעו מים עד נפש. וכך על ארבע זחלנו. מבטינו כבוש באדמה . חושפים ים שמריח קצת כמו זוהמה, ואצבעותינו שמעולם לא הורגלו לקלידי המחשב, יסתרחו לאיטיות. ואני מוכנה להשבע ששמעתי הנהון של הנאה מתוך הרמקולים שלו לוחש לי: נצחנו...