[ליצירה]
יואו, זה פשוט יפה. מרגש. עדין אך חודר, בעדינות. כמה שורות שממש הפכו אותי- נשמתי שהוסר הגולל.. הטלית כחוצצת, מחבק אותי ככה..לא להחמיץ את הרגע בו שברים נאספים לתקיעה.. את מצליחה להעביר לי במשפטים עולמות, תחושות שלא העליתי למודע עד כה, כיוונים חדשים להתבוננות בתפילה, שזה ממש מתנה. והתהליך שבשיר, וההתרגשות שבסוף.. תודה רבה על שנתת עולם פנימי עשיר עטוף כל-כך יפה ונוגע. שנה טובה, שמחה ומתוקה בה בעזרת ה' יתקבלו תפילותנו, התקרבויותינו, ברצון ובחיבוק.
[ליצירה]
יפהפה.
קודם כל-
כתוב במשקל אחיד ונקרא בזרימה נעימה, חלקה.
והתוכן- אני מרגישה שבשבילי ממחיש שיר כזה מהותו של שיר, המעביר תחושות עצומות למילים ושורות בצורה מדוייקת ונוגעת. פשוט יפה יפה.
[ליצירה]
הכאב עובר דרך המילים חד וברור וקורע. ניסחת את מכלול התחושות והמראות חי מאוד, נוגע. מתחברת לתחושות אף שלא עברתי אותן ממקום קרוב כמו שלך, ובכל זאת מעיין הדמעות משותף כמו מקורו- כאב הארץ האהובה הזו. אם נחמה היא זו, רק דעי, כי הכאב והשבר של כולנו, מתחלקים בו כעניים בפירורי לחם (אלא שאצלנו יש מספיק לכולם). מן השמים תנוחמי, וננוחם כולנו, כי רק ממנו תיתכן פה נחמה. שנה טובה!
[ליצירה]
יפה מאוד, במילים ספורות הצלחת לבטא את ההרגשה שיש גם לי כשאני מתבוננת בטבע שזועק אליי או לוחש לו, והוא באמת אילם כל-כך- לחיות. להוריד מחיצות, לוותר הגנות ופשוט להיות, בטבעיות ובפשטות. כמוהו.
[ליצירה]
ענק..
תמי, את גדולה. איך נהניתי, צחקתי כולי..
אינני יודעת בהשראת מי, אבל זה רלוונטי לרבים.
מה דעתך לפרסם בכמה ישיבות? יכול להועיל, לא?...
ועם זה שלא ניסית לחרוז ולשיר, דווקא יצא חרוזי וקליל לקריאה. תודה אחותי.