[ליצירה]
יפהפה.
קודם כל-
כתוב במשקל אחיד ונקרא בזרימה נעימה, חלקה.
והתוכן- אני מרגישה שבשבילי ממחיש שיר כזה מהותו של שיר, המעביר תחושות עצומות למילים ושורות בצורה מדוייקת ונוגעת. פשוט יפה יפה.
[ליצירה]
יפה מאוד, במילים ספורות הצלחת לבטא את ההרגשה שיש גם לי כשאני מתבוננת בטבע שזועק אליי או לוחש לו, והוא באמת אילם כל-כך- לחיות. להוריד מחיצות, לוותר הגנות ופשוט להיות, בטבעיות ובפשטות. כמוהו.
[ליצירה]
הכאב עובר דרך המילים חד וברור וקורע. ניסחת את מכלול התחושות והמראות חי מאוד, נוגע. מתחברת לתחושות אף שלא עברתי אותן ממקום קרוב כמו שלך, ובכל זאת מעיין הדמעות משותף כמו מקורו- כאב הארץ האהובה הזו. אם נחמה היא זו, רק דעי, כי הכאב והשבר של כולנו, מתחלקים בו כעניים בפירורי לחם (אלא שאצלנו יש מספיק לכולם). מן השמים תנוחמי, וננוחם כולנו, כי רק ממנו תיתכן פה נחמה. שנה טובה!
[ליצירה]
יפה מאוד וחזק במסר ובניסוח. מרגישה גם את המתח בין הכאב הנורא לבין האמונה בתכלית הטובה, וכן את זה שיכולה האמונה כביכול לכסות על אדישות או חוסר יכולת לחוות את הכאב. בתוך ההתלבטות הפנימית והטלטלה בין שני המקומות הרגשתי שאם הלב לא זז ממקומו, אם לא היה בכי על החורבן יש משהו בעייתי בחיבורים של הנפש. שירך ביטא את ההתלבטות ואת ההכרעה בתוכה בצורה מצויינת לדעתי.
[ליצירה]
ואני חשבתי על האהבה לארץ הזו... אהבה שקשה כ"כ להסביר אותה, צריך כ"כ לעמול לחשוף את שורשיה, והיא כ"כ טמונה בכולנו עמוק ומאחדת אותנו. והיא גם צריכה את אהבתנו עזה ומתמסרת ללא גבול, ואולי אם נצליח לאהוב דרכה, ננצח.
כתוב יפה, זורם. כואבת תחושת חוסר היכולת להתקרב, להכוות שנית, ומעורר מחשבה.